פסק-דין בתיק ת"ק 005808/04

התובע הגיש כנגד הנתבעים תביעה כספית בגין נזקים שנגרמו לו בעקבות רכישת זוג נעליים.

לטענתו הוא רכש מהנתבע 1 זוג נעלי ספורט מתוצרת ריבוק לפי בקשתו כשלא נשאל לאיזו מטרה הן מיועדות.

לאחר שנעל אותן התברר לו כי הנעליים "אוכלות" את רגליו וכי אף נפתח החיבור בין הסוליה לגפה שבנעל השמאלית.

לטענתו הובטח לו על ידי הנתבעת 2 יבואנית הנעליים שיקבל תמורת הנעליים זוג נעליים מדגם יקר יותר והבטחה זו הופרה.

לפיכך תבע הוא את תמורת הנעליים בסך 240 ש"ח ועגמת נפש בסך 1,000 ש"ח. יצויין כי בכתב התביעה המקורי דרש פיצוי בסך 5,000 ש"ח על עגמת נפש.

לטענת הנתבעים לא ניתנה הבטחה להחליף לו הנעליים בדגם יקר יותר וכי נעשה הכל כדי ללכת לקראתו הגם שלא הציג קבלה על רכישת הנעליים.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בפרוטוקול הדיון סבור אני שבמקרה דנן יש לדחות את התביעה.

ראשית התובע לא הציג קבלה המעידה על רכישת זוג הנעליים מהנתבע 1.

הנתבע 1 מצידו אינו זוכר שהתובע רכש אצלו הנעליים.

בהקשר זה חשוב לציין כי בכתב התביעה המקורי ציין התובע כי הנעליים עלו 260 ש"ח והנה בבקשתו לתיקון כתב התביעה ציין כי טעה והסכום צריך להיות 240 ש"ח.

לא ברור כלל מה גרם לתובע להבין לפתע כי טעה.

הנתבע 1 אף אישר בבית המשפט כי נעל מן הסוג הנ"ל איננה נמכרת אצלו בפחות מן הסך של 259 ש"ח. לא נטען למו"מ שקדם לרכישת הנעליים שהביא להנחה במחיר.

בעוד שהתובע בכתב תביעתו ציין כי לאחר שהשתמש בנעלים מספר פעמים פנה אל הנתבע 1 וטען בפניו כי הנעל מזויפת וביקש את כספו בחזרה הרי שבעדותו ציין השתלשלות דברים אחרת לפיה לאחר שקיבל טלפון מנציגת הנתבעת 2 פנה לנתבע 1 ושאל אותו אם הגיעו אליו זוג הנעליים החדשות שהבטיחו לו.

במעמד זה היה דין ודברים בינו לבין הנתבע 1 שעיקרו טענה להעדר הקבלה והנכונות של הנתבע 1 להדביק את הנעל מתוך רצון טוב. הנתבע 1 אף אישר כי הפתיחה בנעל הינה צרה ביותר וכמעט זניחה.

נציגת הנתבעת 2 אשר שוחחה עם התובע בטלפון העידה בפני. עדותה הייתה אמינה ועקבית והיא אישרה כי לא הובטח לתובע כי יוחלפו הנעליים לדגם יותר יקר. אף היא לא ידעה מהיכן נרכשו הנעליים והיא ניזונה בעניין זה רק מדברי התובע.

התובע צרף תמליל של השיחות שניהל עם אותה נציגה והגם שלא הוצגה הקלטת כפי שצריך היה להיעשות עיינתי באותו תמליל ולא מצאתי בו כי ניתנה הבטחה לזוג נעליים מדגם יקר יותר.

המילה "חדש" מתייחסת לאותו הדגם של הנעליים שרכש התובע.

התובע סבר בתחילה כי מדובר בזוג נעליים מזויפות אך חזר בו מטענה זו לאחר שהובהר לו כי יש להן מספר סידורי המעיד על אמיתותן באמצעות הנתבעת 2.

הנתבע 1 אישר כי מדובר בנעל שנמכרת הכי הרבה בארץ מכל החברות וכי היא מתאימה לכל המטרות.